לא, אל תתנו לכותרת הבומבסטית להטעות אתכם. כותב שורות אלו לחלוטין לא שינה את עורו, כי אם ההיפך הוא הנכון, לפחות מנקודת מבט שמאלית בריאה ומתוקנת. וזאת מכיוון שמעולם לא היה גזע יהודי. אך בעידן המדע המחקר והטכנולוגיה, נוהגים אנו לחשוף את חצרו האחורית של האדם השמרני והפרמיטיבי, שלצערנו, נימצא הוא בקרבנו, ובתוך עמנו, כל העת.
מאז ומעולם דגל האדם השמרני והפרמיטיבי, באחת הנוסחאות האיומות ביותר שידע המין האנושי - נוסחת ההתבדלות. נוסחה, אשר הדוגל בה מאמין בשימור המגזר העדתי לו הוא משתייך. כך לדוגמא נוהג האדם השמרני והפרימיטיבי לקיים סדרה ארוכה ומגוונת של טקסים אמונות ומנהגים כפייתיים, שחלקם אך חשוכים ומוזרים ביותר. אחד "הדובדבנים" של עוגת הגזענות אותה טיפחו הציונים השמרנים והפרימיטיבים, הוא "שימור הגזע היהודי".
יום שבת, שעת צהריים שגרתית משהו, ערוץ 1, רשות השידור. התכנית המשודרת עוסקת ב"סכנה הגדולה" - נערות יהודיות היוצאות עם 'בדואים' (חשוב לעורכי הערוץ להדגיש כי מדובר בבדואים, למרות שלמראית עין, בלתי אפשרי להבחין בכך, לצערם של חובבי תורת הגזע היהודי). ומי מופיע בכתבה המושקעת של הערוץ הממלכתי: בכירי רשויות, עובדים סוציאליים, פקידי סעד, משפטנים, ואפילו קציני משטרה. וכולם נשאלים ע"י עורכי הכתבה "הליברלים" של הערוץ הראשון: "מה עושים? איך פותרים את הבעיה?"
ובאים 'מומחי דבר' ומשתמשים בטקטיקות הכוללות הפחדות ואיומים, רובן סמויים כמובן, כלפי הצופה הלכוד, ואלו באלו משסים איש את רעהו, ומהלכים עליו אימים, פן "הסכנה הגדולה" - יהודיות טהורות יוצאות עם 'בדואים'.
סביר להניח, כי אם כתבה כזאת או דומה לה, הייתה משודרת באירופה של טרום שנות ה-30, הייתם נחרדים עד בכי. אך אם לא, הרי כי זה משלנו, זה מותר, לכאורה. בהמשך הכתבה, השטנית והמרושעת, המוגשת במסגרת ערוץ 1, 'הערוץ הממלכתי', מציגים לצופים המבוהלים את מתקני הכליאה בהם כלואות נערות יהודיות, אשר הידרדרו בחייהן, לא לסמים ולא לאלכוהול, כי אם לחמור ביותר - יציאה עם 'בדואים'.
מדובר במתקני הכליאה הממשלתיים: המעונות 'מסילה' ו-'צופיה'. במתקני כליאה אלו, מוחזקות לעיתים רבות הנערות במסגרות כפייתיות נגד רצונן, באמצעות צווים של בתי משפט ישראליים, עם חותמת רשמית של מדינת ישראל. כי אחרי הכל, חייבים להכשיר את הקרקע, לפני ששולחים את כחולי המדים. הכל דופק כמו שעון.
ימי זכרון השואה מתקרבים כל הזמן, ועימן גם ההצגות הקבועות, אשר בכללותם יספרו איש לרעהו על שואה יהודי אירופה, סיפורי הזוועות, הגזענות, האפליה, והקיפח, וכן מעשי הרצח והטבי האדירים. כמו בדוח גולדסטון, כך גם בפרשת הגזע היהודי, פועל הציבור הישראלי בגזענות טבעית, אשר אין זרה ומוזרה היא מנקודת מבטו.
שוב יבכהו כאשר תופנה כלפיוהאצבע המאשימה, שוב יטען כי יש לעצור את האנטישמיות משם ומכאן, שוב ידרוש בהשמדתם של כורים גרעיניים כאלו ואחרים, ושוב יתעלם הוא מגודל טירופו ורדיקליותו השלומיאלית, מבלי לבחון את חצרו האחורית והמטונפת, שממשיכה להתהלך לפניו כתורה הכתובה בחוקים.
* הכותב הינו יו"ר ארגון סלון דבורה
קיריל הדר | פובליציסט
